החלטה בתיק בש"א 189666/04

בקשת רשות להתגונן ובקשה לביטול עיקול זמני.

מסגרת הדיון:

ביום 26.10.04 הגישה המשיבה (להלן: "אבן ארי") תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשת (להלן: "בונר"). סכום התביעה 87,534 ש"ח. מקור החוב בעבודות ריצוף וחיפוי שביצעה אבן ארי עבור בונר במהלך שנת 2002.

עם פתיחת תיק התובענה הוגשה בקשה ליתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על זכויות המגיעות לבונר ממחזיקים שונים. הבקשה נתמכת בתצהיר מנהלה של אבן ארי, מר צביקה אייזנברג. 

ביום 28.10.04 ניתן צו עיקול זמני כמבוקש. ביום 6.12.04 הגישה בונר בקשה לביטול העיקולים הזמניים וכן בקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", ולחילופין למתן רשות להתגונן. שתי הבקשות נתמכות בתצהירים שנערכו ע"י  מנהלה של בונר, מר יואל מן.

הדיון נקבע תחילה ליום 19.12.04 ולבקשת הצדדים נדחה ליום 4.1.05.

ביום 4.1.05 התקיים דיון במעמד הצדדים.

תחילה נדונה והוכרעה הבקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר". החלטתי לדחות את הבקשה. החלטה מנומקת ניתנה במהלך הדיון, ועיקרה הוא, שהתובענה הינה לסכום כסף קצוב ומבוססת על חוזה לביצוע עבודה שנכרת בין הצדדים, ואיננו מוכחש, וכי המסמכים שצורפו לכתב התביעה מבססים את הדרישה לראשית ראיה בכתב. במיוחד התייחסתי למסמך שנחתם בידי המבקשת (בונר) בו היא מאשרת, כי שילמה לאבן ארי סך של כ- 95,000 ש"ח בשנת 2003. התשלום, מוכחש ע"י אבן ארי, אך יש בו ראשית ראיה בכתב לטענתה של אבן ארי, לפיה, היתה זכאית לתשלום בסכום זה מאת המבקשת.

לאחר שנדחתה הבקשה למחיקת כותרת נחקרו המצהירים מטעם הצדדים ונשמעו סיכומים, הן לעניין הבקשה לביטול עיקול והן לעניין בקשת רשות להתגונן.

העובדות וטענות הצדדים:

במהלך שנת 2002 ביצעה אבן ארי עבודות ריצוף וחיפוי עבור בונר בפרוייקט בו שימשה בונר כקבלנית ראשית.

בגין העבודות שביצעה הוציאה אבן ארי שתי חשבוניות על סך כולל של 90,626 ש"ח (חשבוניות מס' 31, 32, שתיהן מיום 12.6.03). מנגד, שילמה בונר לאבן ארי סך של 3,092 ש"ח בלבד (סכום החוב ללא מע"מ הנקוב בחשבונית מס' 31).

זאת, בנוסף לתשלום בסך 5,719 ש"ח ששולם כנגד חשבונית מס בחודש 2/03.

אבן ארי טוענת, כי יתרת החוב בסך 87,543 ש"ח לא שולמה עד היום וכי מנהלה של בונר, מר יואל מן, דוחה אותה בעניין זה ב"לך ושוב". במהלך הדיון הבהיר מנהלה של אבן ארי, כי סכום החוב נקבע בהסכמה במהלך פגישה שהתקיימה במשרדו של יואל מן ביום 12.6.03.

בונר טוענת, כי: "התביעה מוגשת על סכומים ששולמו ונפרעו במלואם לתובעת" וכי: "בין הצדדים ישנה התחשבנות נמשכת".

עוד טוענת בונר, בהתייחס לשני השיקים בסכום כולל בסך 53,045 ש"ח, אשר תצלום שלהם צורף לכתב התביעה, כי: "השיקים שולמו לתובעת ונפרעו במלואם. מנהל התובעת ביקש ממנהל הנתבעת לפדות את השיקים ולשלם בהם במזומן לעובדיה הזרים של התובעת אשר עבדו באתר לעיל, וכך עשה".

בונר טוענת, כי כרטסת הנהלת החשבונות אשר צורפה לכתב התביעה הינה חלקית ואינה כוללת המשך תשלומים עבור עבודות שנעשו לאחר 7.7.03.

טענותיה אלה של בונר מוכחשות ע"י אבן ארי, אשר טוענת, כי השיקים לא נפרעו ולא שולם כל תשלום עבור עובדים זרים. כמו כן, מערכת יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימה בסוף שנת 2002, או בחודש 1/03, ולא התקיימו עבודות כלשהן שבגינן יש פעולות בכרטסת תשלומים כלשהי.

דיון: